בסופו של
דבר, יש לנו רק משימה מוסרית אחת: להשביח שטחי שלווה גדולים בעצמנו,
ולהקרינם אל
אחרים. וככל שתהיה בנו יותר שלווה,
תהיה יותר
שלווה בעולמנו המסוכסך. אתי הילסוס (1914-1943)
לגעת בלב
תפקידנו בחיים אינו לראות את הדברים העמומים
השוכנים אי שם במרחק,
אלא לעשות את אשר מצוי בבירור בהישג יד./ מיינדפולנס
במציאות חיינו עלינו להבחין בין האירועים המתרחשים כפי שהם,
לבין
תפיסת האירועים על ידינו. חוויה חושית שמשפיעה על איכות הראיה,
השמיעה ופעימות
תדרי הלב. הכל נוגע באיכות חיינו.
למה אנו מצפים, מעצמינו או מהזולת?
הדרך שבה אנו שופטים התנהגויות או מצבים כטוב או כרע.
האם אנחנו בוחרים לדחוק מצבים לפינה, להתעלם?
האם אנחנו מנסים להצדיק או ליפות מתוך התגוננות שמא...או פן....
המציאות מתרחשת.. עובדה קיימת...מחייבת ומחויבת להתחדשות.
מאמנת להסתגלות
חדשה לתנועה שמשתנה באופן תמידי. מאפשרת מעבר
לפינוי מקום רגשי למשהו מזמין אחר. התרעננות
ושיפור אינסופי.
זה טבעי....זה דרכו של
הטבע...
עולמנו מורכב מניגודים. הרפואה הסינית מגדירה את מעגל החיים כחיבור
בין יין ויאנג.
נקבי וזכרי. תקשורת נוגעת ביום וליל, חורף, אביב, קיץ, סתו, לידה
וזקנה, פנים וחוץ,
מעלה ומטה, קדימה אחורה. כל חלק לא יכול להגדיר את עצמו ללא
ההשתקפות שלו.
בעונות השנה החורף הוא הבסיס שמכיל בתוכו את האביב וזה מאיר את בוא
הקיץ.
העובר מכיל את מלוא הפוטנציאל שבא להתעורר עם מחזורי החיים.
זמן
עוברות-לידה-התבגרות-בגרות-זקנה ומעבר פרידה מן הגוף.
הכל נשען על הכל. כל אחד
מכיל את הכל, כפי שזרע, או עלה מכיל את הגזע, הענפים, צמרת העץ ופירותיו.
הניגודים, מחויבי המציאות ורק באמצעותם נוכל לחוות את כל רבדיה של
החוויה האנושית.
אנו חיים בתנועה שנעה במעגליות נוגעת באהבה ובפחד.
הנפש חווה זאת באמצעות מעגל הרגשות שלנו, שמכיל
כביכול, רגשות סותרות זו את זו.
שמחה וחיבה יכולים לנוע לצד עצב, תסכול וכעס
לצד הודיה, בכי חונק עם פתיחות של צחוק.
רגשות חמים ורגשות קרים. כל אחד חשוב בפני
עצמו ומחובר בשרשרת הכרחית של החיים.
חווית חום,
מתקיימת באמצעות הכרת חווית הקור. זו הכרת הסתירות והניגודים שאותם עלינו לחוות
במעגל החיים.
אנחנו לא
יכולים לשחרר מחשבות אנחנו פוגשים אותן בהבנה
ואז הן משתחררות מאתנו./ביירון קייטי
עלינו להכיר בלגיטימיות של כל האפשרויות.
משהכרנו במעמדם השווה של המצבים
נרגיש שהמקום שאותו אנחנו חווים ברגע זה, אינו טוב
או רע.
הוא פשוט ק י י ם כי זה דרכו של ה
ק י ו ם .
אני מקבל אותו מתוך הבנה שהוא בא לחדש אותי....
לצמוח מתוך
התחדשות
מהו הקוד שעל פיו עולים בנו רגשות? איך הם נוצרים? האם יש הגיון
לרגשות?
האם יש כוונה נסתרת שנועדה בכדי להרגיש מה שאנו מרגישים?
למעשה, אין טעם ואין סיבה לקיומם ולכן אין טעם
להצדיק את קיומם.
סיבה קשורה לעולם ההיגיון. לרצון השכלי לסדר את
הדברים, על מנת שנרגיש בטחון בידיעה.
למרות כל הצידוקים ההגיוניים, צצים להם הרגשות
ושוכנים בתוכנו בלי סיבה נראית לעין.
ואנו חווים אותם, נשלטים דרכם ומתנהלים
באמצעותם. הרגשות נעים בתוכנו כעננים משתנים עם הרוח.
הרגשות משמיעים קולם כרשרוש
של הרוח שנעה בין העלעלים. זה טבעם.
עצם השיפוט אותם, כלא הכרחיים או כשלילים או כלא
הגיוניים, מאפשר להם קיום.
רגש אפשר לשחרר רק מתוך כוונת הלב לשחררו
ובאמצעות כלים הלקוחים מעולמו.
כלים מעולם הרגש ולא בכלים מעולם ההיגיון.
שחרור אמתי כרוך בנטילת אחריות על עולמנו
הרגשי.
רגשות אינם "פשוט צצים".
למעשה, אנחנו מאפשרים להם לצוף בתוכנו. משהו
בנו רוצה לחוות למען שחרור.
משהו בתוכנו מבקש זכוך, על מנת שנוכל להתחבר אל המקור.
האהבה חובקת כל.
אנו מכנים "טבעי" את התגובות הרגשיות
השונות שלנו ובזה אנו מצדיקים את דרכנו. אך למעשה, זהו הרגל תגובתי.
הגישה השלטת היא לחפש - הצדקה לרגש.
למשל כשאנו פוחדים ממשהו, לא יעזור לנו שיגידו
לנו "לא לפחד". וכשעולה כעס,
נכעס יותר כשמשהו יתריס בנו ויאמר להפסיק
לכעוס...
לא צריך סיבה. פחד או כל רגש אחר אינו מתקיים
בעולם של סיבתיות.
הוא מורגש. עם סיבה או ללא. פשוט נמצא.
באופן " טבעי" אנו יכולים להדחיק
רגשות שאינם נעימים לנו במקום לחיות אותן במלוא עוצמתן.
אנו מטעים את עצמנו שאם
נסיח דעתנו מן הכאב לא יכאב לנו.
אך, אם לא נתכוון לשחרר אותו - מעצמו לא יעלם.
אפשר לראות את הרגש כמעין אנרגיה. אנו חשים אותו
במיוחד ברגשות עזים של אהבה, פחד, כעס.
אנו חשים אותו זורם חודר לעצמותינו. אנרגיה
זו אינה נעלמת, היא רק משנה צורה.
אי אפשר להעלים אותה, אפשר רק לשנות את צורתה.
כפי שהננו מקבלים את הריבונות על גופנו הפיזי,
רצוי שנלמד לקבל ריבונות על עולמנו הרגשי.
כל הצדקה הגיונית או הדחקה מחזקים את החוויה הרגשית ומעצימים אותה
בגופינו.
למעשה כל הרגשות נעים ממקור האהבה וחוזרים אל מקור האהבה.
כל מה שעלינו
הוא להזכר באהבה הנוכחת שעוטפת אותנו במגוונים השונים של ביטויי הרוח.
לרגשות כמו שמחה, אהבה, חיבה, חמלה אנו קוראים
"רגשות חיוביים"
ואז אנחנו מרגישים עצמנו חיובים. נקרא לעצמנו אנשים
טובים.
לרגשות כמו כעס, שנאה, טינה, מתח, רוגז, אנו
קוראים "רגשות שלילים".
אותם אנו שופטים כרגשות אסורים. כמובן שבעקבות
זאת, נכעס על עצמינו ונרגיש דחיה.
אנחנו תופסים את עצמנו אנשים רעים, כמו ילד
ננזף.
תהלך הצמיחה הוא מעבר בזרימה, מרגשות תקועים
לרגשות זורמים.
אין צורך להחזיק, ברגשות חיוביים או שלילים.
הכעס הופך לגיטימי ממש כמו השמחה,
הפחד כמו אהבה, הבכי כמו הצחוק. אין חלוקה
לרגשות טובים או רעים....
הרגשות אינן מושלכות על האחר, אלא פשוט נעים בהתמרה
להתחדשות.
מאמצנו מקבלים תפנית מודעת של אהבה עצמית. אנחנו מפנים את תשומת
ליבנו
לאופן שבו אנו חווים את הרגשות ולא לאיזה רגש נחווה.
ברגעים של שקט הענק לעצמך את מתנת המפגש האינטימי עם המרכיבים של
העצמי שלך:
מחשבות, רגשות, אמונות, תשוקות פחדים....
מתוך המפגש למד להכיר את עצמך טוב יותר ואף לשחרר מקומות שלא
משרתים אותך יותר.
כך הנך מעלה אותם ממקום חשוך אל מקום מואר.
ישיבה
מדיטטיבית, בחירה של מקום שקט, השקטת איברים מן הראש כלפי מטה -
תשומת לב לכל איבר
באמצעות נשימה אל האיברים.
ההכרה
וההסכמה לישיבה במהותה המתבוננת, תעניק לך חוויה של שקט.
המודעות מכוונת להכרה, שאתה, אתה בלבד, הוא
הישות היחידה האחראית.
אתה הוא זה שמזין ואתה הוא זה שאוחז. אתה הוא
שמשחרר ואתה היחיד שיכול להרפות.
א. ברך את המקום הפנימי שהנך נמצא. זו היכולת
שניתנת לך עכשיו והיא שלך.
ב. קח את מטה האחריות לשחרור או להחזקה מתוך
הכרה לחופש בחירה.
ג. אהוב וכבד את האפשרויות שבחרת.
ה. זכור מי אתה באמת: אהבה נוכחת ישות רוחנית
חובקת. זו בריאתך.
ו. זכור שבאת לעולמך מבחירה להכרת תודה על
האומץ, התקווה בעולם היצירתיות שבך.
בחרת לשנות את התפקיד שלך במגרש המשחקים מתוך
סקרנות ושמחת ההוויה.
מדיטציית
שינוי אסטרטגיה
זיהוי עמדות בלוח שחמט החיים.
מצא לך מקום שקט
ונינוח. ברך את הקדשת זמן זו, על מנת ליצור בתוכך מרחב פנימי מאיר.
התמקד בנשימה.
הרגע את איברי גופך. אט, אט ממרום ראשך עד קצות בהונות כפות רגליך.
אפשר לכלי
הנשימה לעזור לך בהרפיה.
חשוב על מקרה בחייך שמציק
לך בתקופה זו, אקוטי או כרוני בגופך או במע' יחסים.
בתחילת התרגול המנע מלהתעסק
במקרה שמכאיב מדי, עד שתפתח מיומנות טובה יותר בשימוש בדמיון.
כעת,
השתמש באור דמיונך. צור מול המצח לוח לבן מרובע.
הלוח מוקף במסגרת, שהנך בוחר
עכשיו לבנותה. חומר הגלם: עץ, מתכת, פלסטיק, חבל, אש, מים..
הכל כפי רצונך. בקש מן
הכרתך תמונה שמגדירה את האי נוחות שהנך חווה ורוצה לשנות.
צור תמונה ברורה כפי
יכולתך. הכנס לתוך הלוח, את התמונה שבחרת.
רצוי להשתמש בכל חמשת החושים, על מנת
שגופך ירגיש את המתרחש.
חווה ברגע הזה את כל התחושות שעולות. כבד אותן. המנע מלסדר
אותן.
לתחושות יש את הסדר הטבעי שלהן על מנת להשתחרר. שהה עם התמונה עד 30 שניות
דקה.
הזז
את התמונה אל הצד השמאלי, הקף אותה בעיגול לבן כבלון.
הרחק את הבלון, לכוון השמיים
עד שיעלם. שים לב, שעינייך מלוות את התנועה.
ראה בעיני רוחך וחוש שאכן התמונה
מתקטנת עד שנראית כנקודה קטנטנה שקופה.
נשום מס' נשימות והרגע שוב את גופך. הודה
לעצמך על האומץ שמלווה אותך
בתרגיל מנטלי זה. כשהנך מרגיש מוכן, המשך בתהליך.
צור,
מסך מול המצח והכנס בו לוח שח-מט. ראה את מקומם של השחקנים בדרמה
והיכן אתה ממוקם.
הדמויות הן בובות משחק על מנת לנקות הזדהות רגשית.
המנע משיפוט הגיוני או רגש
מעורבב.
בקש
מהכרתך עזרה לשינוי מקום תגובתי בלוח. ראה בעיני רוחך שהחייל שלך זז ונעמד.
ראה
זאת כסרטון. הסתכל על התהליך החדש שמתרחש,
ובחירת המיקום החדש.
התמקד בהרגשה בגופך. האם חל שינוי מתחילת התרגול? אם הנך חווה
עדיין אי נוחות,
התמקד בנשימה ואפשר לתנועה חדשה להצטרף אל הווייתך. שמחה,
נינוחות, תמיכה, רכות ועידוד פנימי וחיצוני.
חזק את החוויה בגופך דרך התבוננות באור
זוהר, כקרן שמש מחממת בנעימות עוטפת.
התמקד שוב בתהליך הנשימה. לסיום תהליך
החיבור, הכנס את תמונת האור אל תוך המצח
והזרם אותה בכל חלקי גופך ובמיוחד אל עומק
עמוד השדרה. שהה כאן עם חווית האור מס' דקות כרצונך.
נשום נשימות מודעות, התמקד
שוב בחוויה המרפאה בגופך ופקח את עיניך בהודיה על השינוי.
ותת המודע שלך יביא לך
תוצאות נפלאות לשחרור באהבה.
בהצלחה
ולסיכום:
אל תתנו לדברים קטנים להפריע את שלוות רוחכם..
אינכם צריכים לנסוע למרחקים בכדי להנות מתכלת
השמיים.
אינכם צריכים לנסוע אל העתיד כדי להנות
מנשימתכם.
הנכם יכולים להנות מזריחת נשמתכם המוארת עכשיו,
ברגע הזה שבו הנכם קוראים את הכתוב.
תודה על היותכם כאן על הכדור המופלא שנקרא
"ארץ"