מהי המציאות?
האם המציאות היא מה שאנו רואים וחושבים עליה?
האם המציאות משתנה?
מה עלינו לראות וליישם על מנת לאפשר לשינוי להתקיים ללא מאמץ?
סיפור זן
יום אחד, טייל בודהה עם אחד מתלמידיו מכפר אחד לכפר אחר.
במהלך הדרך
הם עצרו למנוחה קלה וחנו בסמוך לנהר.
בודהה פנה לתלמיד שלו וביקש: אני צמא, האם תואיל בטובך להביא לי
מעט מים מהנהר?
התלמיד המסור קם וניגש אל הנהר כדי להביא מים למורו.
כאשר הגיע לשפת הנהר, הוא ראה במקום אנשים שכובסים את בגדיהם והמים מלאים בקצף וסבון.
איך אוכל להביא למורה שלי מים מלאים בסבון כביסה?
חשב לעצמו ופנה
חזרה.
הוא חזר למקום מנוחתו של בודהה והסביר לו את המצב.
לאחר חצי שעה שוב פנה אליו בודהה וביקש שיביא לו מים מהנהר.
התלמיד
חזר בצייתנות לנהר.
כשהגיע אל הנהר, ראה שעגלה רתומה לסוסים, סיימה לחצות
את הנהר.
המים הפכו לבוציים וגועשים,
אינם ראויים שתייה.
שוב הוא חזר ללא מים.
אחרי דקות ספורות ביקש בודהה בפעם השלישית לגשת לנהר ולהביא קצת מים.
התלמיד חזר אל הנהר והפעם,
מצא את מי
הנהר צלולים ונקיים.
הסבון והקצף צפו וחלפו עם הזרם וכל הבוץ שקע.
המים חזרו להיות צלולים
וראויים לשתייה.
הוא אסף מעט מים בכלי והביא אותם למורה.
בודהה הביט במים, הרים את מבטו אל התלמיד ואמר:
ראה מה קרה למים,
כיצד הפכת אותם לצלולים?
פשוט המתנת והנחת לזה לנוע בדרך שלו .
המוח והמחשבות פועלים באותו האופן .
המוח מופרע על ידי מחשבות מבולבלות ועכורות,
פשוט למד להניח. להרפות.
קח לעצמך זמן, תמתין בסבלנות.
הדברים יירגעו וישקעו מעצמם.
אינך צריך להשקיע מאמץ כדי לשוב להיות רגוע ושליו.
זה יקרה מעצמו אם
רק תניח לזה לקרות.
ללא מאמץ.