לקום בבוקר עם שיר חדש בלב.
ישנו משפט שנוגע מאוד ללבי ואני מתבוננת בו ומזמינה את נפשי להכיר אותו במעיי.
"ברוך המחדש יום יום מעשה בראשית"
איפה הנקודה הנוגעת בחיי שהיא המחדשת ומתחדשת.
איפה ועד כמה אני מוכנה להרפות
את היום הקודם.
את הרגע שלפני.
להכיר בו את ההודיה שבשינוי התמידי למען התפתחותי,
גילוי השמחה של אור חיי הכולל את ס"כ ההתנסויות המשתנות והמתפתחות..
מהו הברוך המברך ?
אותו חלק מהותי של נשמתי הכוללת, שמברכת אותי ביום יום ואני זו שמברכת אותה ביום יום.
לימוד מעמיק את המרחב הבלתי מוגבל של אנרגית נשמתי, מול המוגבלות והגבול, של הגוף.
ומהו המחדש?
האם זה משהו מחוצה לי שנע אלי על מנת שאכיר את המשתנה היצירתי הבורא?
או ההסכמה הפנימית שלי לגילוי המחדש שבתוכי?
ויתכן שלמעשה הם שני כוחות שנעים בזוגיות שלמה זה עם זו, ותפקידם להזכיר זו לזה
את ההתחדשות האינסופית שזו טבעה. טבע בריאתה.
רטט שבי שרוצה לגלות את עצמו ומרטיט תדרים במציאות הכוללת כל.
ימימה אביטל ז"ל מעניקה הבנה מעמיקה ללימוד.
"הלומדת בוחרת את תיקונה, נושאת את
הבנתה אל המקרים המזמנים"
מה זאת אומרת?
בחירת התיקון, כלומר, מה ההבנה שנושאת הלומדת מול
המתרחש בחייה,
כיצד הלומדת בוחרת להגיב, ומה הצעדים שבוחרת להנהגה אישית, מתוך חופש
בחירה.
על מנת ללמוד את ההבנה המהותית, על הלומדת להתנסות,
כחלק בלתי נפרד
מלמידת ההנהגה האישית
ללא תלות רגשית.
ההתנסות היא ההסכמה ללמידה חוויתית, היכן
מקומה בנמצא.
המשפט שמכוון אותי בלמידה האישית הוא:
הדרך לידע היא ההתנסות.
ההתנסות נרשמת בגוף האדם. כפי שהאדם מציב את מערכות גופו במרחב ובזמן המציאות, כך,
למעשה הגדרת האמרות שבמחשבותיו ורגשותיו.
כפי שנעמיד את הגוף, כך גם נתקן את הנפש וניתן מקום של תנועה, לברוך המחדש,
להנהיג את מיומנות השינוי התמידי והיחסי.
אתן בכתבה זו תרגיל צ'י קונג שיעזור למתרגל הרוצה להניע מתוך מודעות את הנהגת המחדש.
צ'י זו אנרגית החיים שנעה, מקיימת, מחדשת ומתחדשת, אין סופית, חסרת גבולות, הוויה שלמה.
קונג פרושה, מיומנות ההנהגה והכוונה בהולכה, שזו אחריות המתרגל המניע והנע.
תרגיל הטפיחות:
על מנת שנחוש אנרגיה זורמת עלינו לעורר את מערכות הגוף.
התעוררות מתאפשרת על ידי מגע.
המגע מרחיב את זרימת הדם וחווית השייכות אל החיים הפנימיים.
לכן מקומם של הטפיחות בתרגיל, היא לעורר צ'י ודם ולשחרר מקומות של צ'י חסום במערכת גוף נפש.
עמדו בצורה נינוחה. תנו דגש בזמן הטפיחות, להרפית שורש כף היד.
אין כאן ביצוע פעולה מתוך כוח פיזי, אלא, להפך, התנועה נעה מתוך הרפית השריר וגמישות שורש כף היד.
התחילו בטפיחות במרכז שריר הירכיים, עלו במעלה הירך, לכוון מפרק הירך וטיפחו.
המשכו לכוון הבטן.
טפיחות מניעות את האיברים הפנימיים. המנעו מטפיחה ישירה על הטבור, אלא מסביב.
המשיכו לכוון הכבד והטחול, צידי הצלעות.
לסיום צרו אגרופים עדינים וטיפחו על מרכז בית החזה. אגרוף ימין מעל אגרוף שמאל והפכו תפקידים.
הרפו. אספו צ'י חדש ומועיל אל מרכז הטבור שלכם.
נוחו וחושו, האם הנכם מרגישים הקלה, זרימה, התרחבות?
אם כן, הצ'י המחדש פעל עבורכם. אשריכם.
ברוך המחדש והמברך.